האבחון נעשה לאחר תשאול מפורט (אנמנזה) ובדיקה פיזיקלית של השד, בדיקת אשכים, ביצוע פרופיל הורמונלי מלא ובדיקה של אנדוקרינולוג במידת הצורך (נערים מתבגרים עם גינקומסטיה מרשימה (מעל 4 ס"מ בקוטר ל-12% תאובחן בעיה אנדוקרינית). סיווג הגיניקומסטיה נעשה בהתאם לבדיקה הפיזיקלית – שלוש דרגות בהתאם לגודל / היקף הגינקומסטיה, ולנוכחות עודפי עור.
שלב הראשון כאמור הוא שלב האבחון כלומר בהתאם לבדיקה הפיזיקלית – אקבע האם מדובר ברקמה בלוטית או רקמה שומנית בעיקר או שמדובר בשילוב, והיקף הגינקומסטיה.
אם מדובר ברקמה שומנית בעיקרה ניתן לבצע שאיבת שומן. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, דרך 2 חתכים זעירים הממוקמים צידית לשד מוחדר נוזל שמכיל חומר המכווץ כלי דם ומאלחש, שומן נשאב דרך צינורות מיוחדות שמוחדרות. כאשר מדובר ברקמה בלוטית יש צורך ליילד את רקמת השד ניתן לבצע דרך הרחבה של חתכי השאיבה והפרדה ויילוד רקמת הבלוטית וחילופין ניתן לבצע חתך סהרון תחתון של העטרה דרכו ניתן לבודד את הרקמה הבלוטית ולהסירה. החתך מוסווה בין עור העטרה לעור החזה.
במקרים שמדובר בגינמוקומסטיה בדרגה 3 עם עודפי עור וכאשר קומפלקס פטמה עטרה מצוי במנח נמוך יש לבצע הקטנה (כלומר כריתת רקמה בלוטית במשולב עם הקטנת המעטפת העורית), ההיקף הניתוחי רחב יותר וכולל חתכי גישה סביב העטרה מהעטרה לקפל התת שדי ובקפל התת שדי. בסיום הניתוח מוחדרים צינוריות ניקוז (נקזים).
את הנקזים מסירים עם ירידה בכמות ההפרשה (פחות מ30 סמ"ק ) יש לחגור מחוך חודש לאחר הניתוח על מנת להקטין את החלל שנוצר בניתוח ולהחיש את תהליך ההחלמה.
הסיבוך הנפוץ יותר הינו שטף דם (המטומה) שלעיתים מצריך ניקוז בחדר ניתוח. סיבוכים נוספים הינם אסימטריה, כריתת יתר שמתבטאת בשקע מתחת הפטמה.