ניתוחי פנים יום הולדת 100

100 שנים עברו מאז דווח לראשונה על פרוצדורה שמטרתה הצערת פנים ומאז ההתפתחות ניכרת. מגוון רחב של פרוצדורות פולשניות וזעיר פולשניות, שימוש בטכניקות מתקדמות ושונות העונות לשם "מתיחת פנים" תורמים לבלבול ניכר.

בהזדמנות זו נסקור ציוני דרך בהיסטוריה, נחדד את ההבחנה בין מתיחה להרמת פנים, נכיר את סוגי הפרוצדורות על יתרונותיהם ומגבלותיהם ונציג אלגוריתם לבחירה, הקץ לבלבול.

בתחילת המאה ה-19 הטכניקה היתה כריתה של רצועות עור בקדמת האוזן ולאורך הרקה.בהמשך בתחילת המאה ה-20 בוצעה הפרדה תת עורית וכריתת עור כאשר הדגש היה על רפיון העור בלבד והפתרון היה "מתיחת פנים", ניתוח קל לביצוע, בטוח וזמן ההחלמה הנדרש מהיר. אולם, גישה מכנית זו שמטרתה מתיחת העור בלבד גרמה למראה מתוח מידי ,שטוח ,מנותח לא טבעי ולעיתים חסר הבעה. התוצאות קצרות הטווח,הישנות המראה המבוגר כמו גם הצלקות הבולטות מידי שנלוו לניתוח שנסמך על העור בלבד היו ללא ספק חסרונות משמעותיים. ההתקדמות המדעית בהבנת אנטומית רקמות הפנים, גילוי רקמת החיבור העוטפת את שרירי הפנים (SMAS, אותה רקמה הגורמת למראה צנוח ומבוגר) באמצע שנות ה-70, היוו ציון דרך משמעותי וסוללו את הדרך לגישה המודרנית – הרמת פנים. הצערה זו נסמכת על הרמת הרקמות למקומן הטבעי הצעיר ע"י הידוק שכבת הSMAS כאשר העור נמתח באופן שמרני בלבד, בדומה לפריסת מפה על שולחן, מתייחסת הן לרקמות התת-עוריות והן לעור ומקנה מראה אסתטי, טבעי וצעיר יותר של פנים.


התקדמות זו תרמה לפרסום עשרות גישות להרמת הפנים בשנות ה-90 השונות זו מזו בכיוון ההרמה (הדוק שכבת ה-SMAS בקו משופע, הרמת אנכית ע"י הדוק בוקטור עליון), גיוון מניפולציות של שכבת ה-SMAS (כריתה חלקית צידית, הידוק או קיפול שכבת ה-SMAS על עצמו), הכללת הרקמות המורמות (SMAS או שכבה עמוקה יותר מעל העצם), וסוגי חתכי הגישה (חתך קצר- קדמת אוזן בלבד, חתך קלסי-המערב את קדמת ואחורי האוזן). במקביל ההבנה כי על מנת להשיג שיפור משמעותי של הפנים יש צורך להתייחס לכלל היחידות האסתטיות בפנים הובילה לניתוחים המשלבים הרמת פנים עם מתיחת עפעפיים, הרמת גבות, הזרקת שומן עצמוני ופיסול צוואר.

כיום, בעידן המודרני המתקדם, השאיפה למקסום תועלת-עלות והפופולריות של צרכנות בהתאמה אישית עודדו חשיבה מחודשת לגבי יעילות הטכניקות להצערת הפנים והתאמה פרטנית של הניתוח למטופל/ת.בתחום ניתוחי החזה,לדוגמא, התכנון הניתוחי מתבצע בהתאם לפרמטרים אובייקטיבים ומדידים של המטופלת  כגון רוחב השד, עובי רקמת השד,מבנה בית חזה  וכו'.כך גם בניתוחי אף,הללו מבטיחים תוצאה מותאמת אישית. בתחום ניתוחי פנים ,העדר גישה ססטמטית מוגדרת המבוססת על תהליכי קבלת החלטות מובנים תורמת לבלבול ניכר בקרב מטופלים ואף בקרב מנתחים – איזו טכניקה עדיפה? מתי? באיזה וקטור לבחור???.

הקץ לבלבול. גישה אלגוריתמית לפיסול פנים – הינה פריצת דרך ובשורה משמעותית בתחום. גישה זו,המאפשרת התאמת הניתוח להתבגרות הפרטנית של המטופל/ת, הוצגה בכנס בינלאומי לכירורגיה פלסטית ואסתטית ע"י ד"ר כהן שרית,מומחית לכירורגיה פלסטית. גישה אלגוריתמית מבוססת על שלושה פרמטרים אובייקטים: כיוון (וקטור) הצניחה הפרטני,רוחב הפנים ואורך הפנים ומאפשרת פיסול פנים בהתאמה אישית.הפרמטר העיקרי הוא כיוון הצניחה-כך לדוגמא במטופל/ת עם צניחת רקמות לכיוון מרכז הפנים, המתבטאת בקפלים בין האף לפה, ההרמה תתבצע בכיוון משופע ( עליון וצידי) בניגוד לקו הצניחה. במטופלים עם צניחת רקמות כלפי מטה לכיוון הלסת היוצרת מעין "מראה בולדוג" ומלאות בצידי הסנטר, ההרמה תתבצע בוקטור עליון כדי להרים ולפסל את הלחי ולהגדיר את קו הלסת.שחזור אותם שינויים אנטומיים הקורים עם השנים בהתאמה לקווי הצניחה מאפשר הצערה דרמטית במראה הפנים ומותיר מראה טבעי ואסתטי.הפרמטר השני מבוסס על מדידת רוחב הפנים.כך ניתן להצר פנים רחבות (ע"י הסרה מבוקרת של רקמת ה-SMAS) ולהרחיב פנים צרות וגרומות (ע"י קפול שכבת ה-SMAS על מנת ליצור נפח ולהרחיב את הפנים). פרמטר נוסף מתייחס לאורך הפנים.במטופלים עם פנים מאורכים המתבטאים בקו לחי שטוח ומרוקן, פיסול פנים יתבצע בוקטור עליון על מנת "לשבור" את קו המתאר המוארך ולהדגיש את קו הלחי ומרכז הפנים. פיסול פנים בגישה אלגוריתמית מצטיין בראייה תלת מימדית וגישה אומנותית ומבוסס על התאמה אישית של הניתוח בהתאם לתסמיני ההתבגרות הפרטניים בפני המטופל/ת.בשונה מהרמת פנים, בגישה מתקדמת זו, ההתייחסות היא לכלל רקמות הפנים: עור, רקמות תת עוריות ושומן תת עורי, לכל אותם מרכיבים האחראים להתבגרות הפנים: עודפי עור, צניחת רקמות ואובדן נפח (ע"י הסרת עודפי עור, הידוק רקמות תת עוריות מותאם לקווי הצניחה והזרקת שומן עצמוני) ולכל אזורי הפנים – כלומר פיסול פנים מתבצע על פי רוב במשולב עם מתיחת עפעפיים ,הרמת גבות הזרקת שומן ועיצוב שפתיים בהתאם לצורך. על מנת לשפר את מרקם העור ואיכותו ולהעניק לעור מראה קורן, מתוח וצעיר יותר מומלץ על שיוף עור בעזרת לייזר CO2  חודש וחצי לאחר הניתוח, כאשר הפרמטרים מותאמים למצב העור וגוונו. שיוף בעזרת לייזר מאפשר הרס סלקטיבי של מקטעי אפידרמיס ודרמיס. לאחר אבחון מקיף הכולל הדמייה דיגיטלית תלת מימדית , בדיקה פיזיקלית וברור ציפיות המטופל/ת מותאמת התוכנית הטיפולית. בעידן שלנו החלום להשיג מראה אסתטי, הרמוני צעיר יותר וטבעי לפנים אינו אגדה.



נשמח לעמוד לשירותך בכל עת

מלא/י את פרטיך בטופס המצורף ונחזור אליך בהקדם